מחאמיד ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.ביום 20.6.10, בקרבת הישוב מי עמי, גרם תובע 2 לתאונת דרכים בה פגע הוא עם הרכב בו נהג באותה עת, ברכב אחר שנסע לפניו, וגרם לו נזק. תובעת 1 היא בת דודתו של תובע 2 ובעלת פוליסת הביטוח לרכב בו הוא נהג בשעת התאונה.

2.התובעים אינם כופרים באחריות תובע 2 לגרימת התאונה. בתביעתם נגד הנתבעת, חברת הביטוח "כלל", מבטחת הרכב הפוגע, טוענים הם כי על הנתבעת לשלם להם סכום של 4,500 ₪ בגין הוצאות משפט שבתשלומן הם חוייבו בעקבות תביעת חברת הביטוח של הרכב שנפגע בתאונה, נגדם.

3.הנתבעת מצידה מסבירה כי מאחר שהתובעים לא הודיעו לה על התאונה, כמו גם לא על התביעה שהגישה נגדם חברת הביטוח "שירביט" מטעם הרכב הנפגע, אלא העבירו אליה רק ביום 9.2.11 (כעבור כ-10 חודשים מאז שארעה התאונה) את פסק הדין שניתן נגדם בתביעה זו, הסכימה היא, לפנים משורת הדין וכמחווה של רצון טוב, לשאת בתשלום חלקי בגין הנזק שנגרם לרכב בלבד.

לטענת הנתבעת, משהתובעים לא פעלו בהתאם לתנאי הפוליסה, גרמו הם במו ידיהם להליך משפטי מיותר , שהיה כרוך בהוצאות מיותרות, אשר היו נמנעות לו פעלו כנדרש.

4.בתגובה לטענות אלה של הנתבעת, טענו שני התובעים בעדותם בבית המשפט בפני, כי בסמוך מאוד לאחר שארעה התאונה, הם הודיע על כך לסוכן הביטוח, מר בסאם עבד אל גאנם, אשר אמר להם "שהכל בסדר ואין בעיה כי יש ביטוח".

5.לשאלות נציגת הנתבעת, אשר הציגה בפניו את טופס ההודעה על התאונה, הנושא תאריך הודעה 9.2.11 – נ/1, השיב תובע 2 כי יש להפנות שאלות אלה אל סוכן הביטוח.

תובעת 1, טענה כי לא ידוע לה דבר על המשפט שהתנהל בבית משפט השלום בנתניה .

6.כשנשאלו התובעים האם קבלו בדואר את דרישת חברת הביטוח שירביט - נ/2, לשלם לה סך של 29,405 ₪ בגין נזקי התאונה, הם השיבו בשלילה ונציגת הנתבעת, בהגינותה, אמרה כי היא מאמינה שהם אכן לא קבלו את ההודעה, שאינה מכילה פרטים מזהים מספיקים.

7.מטעם התובעים העיד סוכן הביטוח, מר בסאם עבד אל גאנם (להלן: "סוכן הביטוח") אשר הציג בפני טופס הודעה שהוא מילא על התאונה, הנושא את התאריך 28.11.10 - ת/1, דהיינו כ- 5 חודשים לאחר התאונה. לטענתו, הוא מילא את הטופס רק אז, לאחר שקיבל לידיו את כל החומר הרלבנטי ולדעתו אין כל בעיה בכך, שכן על פי החוק ניתן להגיש תביעה מסוג זה, בתוך תקופה של 3 שנים.

8.סוכן הביטוח טען כי העביר את ההודעה אל הנתבעת וכי "כעבור מספר ימים" הוא קיבל "את התביעה" מבית המשפט בנתניה. מיד בהמשך דבריו, תיקן עצמו ואמר שהוא מאמין שקיבל את אותה בפברואר או במרץ 11', שכן פסק הדין ניתן ב- 17.1.11 (הערה – מעיון במסמך ת/4, עולה שפסק הדין ניתן ביום 19.1.11).

9.בהמשך עדותו, הגיש סוכן הביטוח את המסמכים ת/2-ת/4 המלמדים על פתיחת תיק הוצאה לפועל נגד התובעים, בעקבות פסק הדין שניתן נגדם בתביעה הנ"ל והסביר כי הוא פנה אל הנתבעת בבקשה "להסדיר את ההוצאות המשפטיות של הלקוח שלו, התובע, הוצאות ששילם לעו"ד שפתח תיק הוצאה לפועל והגיש כתב תביעה".

סוכן הביטוח לא התייחס בעדותו אל טענת הנתבעת לפיה היא קבלה ממנו את ההודעה על התאונה רק ב- 9.2.11, אחרי שכבר ניתן פסק דין, בהעדר הגנה, כנגד התובעים, בבית משפט השלום בנתניה וטען כי הוא קיבל את התביעה וכי "בדרך כלל הוא מעביר את התביעה לחברת הביטוח".

10.להוכחת טענותיה לפיהן התרשלו התובעים וגם סוכן הביטוח, באופן הטיפול שלהם בארוע

התאונה מולה, הגישה נציגת הנתבעת את המסמך נ/3, המלמד על כך שעוד ביום 1.12.10, קיבלה תובעת 1 לידיה, במסירה אישית, את כתב התביעה, וזאת על אף טענתה שהיא כלל לא ידעה על התביעה.

11. לאחר ששמעתי את הצדדים ואת סוכן הביטוח ועיינתי מסמכים שהוגשו לי מטעמם, אני סבורה כי הצדק עם הנתבעת.

משכשלו התובעים וסוכן הביטוח, באי דיווח במועד , הן על התאונה עצמה והן על כך שהוגשה נגדם תביעה שנגדה הם לא התגוננו , והפניה אל הנתבעת נעשתה רק לאחר שניתן נגדם פסק דין, בהעדר הגנה - אין להם אלא להלין על עצמם. במצסב שכזה, הנתבעת אינה צריכה לשאת בתשלום ההוצאות הנוספות, מעבר לנזק – הוצאות שאכן, הם גרמו להן במחדליהם.

12.התוצאה היא, אם כן, שאני דוחה את התביעה ומחייבת את הנתבעים בתשלום 400 ₪ הוצאות לנתבעת.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה ריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל.